Set Fire to the Rain

יש רגע מסוים שחקוק בזיכרוני.

היה זה יום חורף סוער בשנת 1993 ברמת הגולן. בחוץ כבר שבוע יורד גשם מלווה בברד, הטמפרטורות קרובות ל 0 ואנחנו שבוע מסתובבים בבוץ המקפיא באימון גדוד.

באחד מרגעי ההפוגה באימון הובלתי את הנגמ"ש שלי בחזרה למרחב הגדודי. אני זוכר את הרגע שאני חוצה את השלוחה ויורד בציר את הוואדי הירוק המדהים שבו פורס הגדוד. בחוץ מבול שוטף שמקשה על הראיה ומרטיב את הנשמה.

אז נגלה אלי מראה פלאי. צוות 3 בסוללה, בפיקודו של פישמן, חברי לטירונות, עומד מחוץ לתותח שלהם סביב מדורה מפוארת שעליה סיר תה.

הגעתי עם הנגמ"ש עד אליהם. פישמן והצוות המצטיין והמפויח מסתכלים אלי ומזמינים אותי בחיוך להצטרף.

מדורה בוערת, תה חם, ואדי ירוק,  וגשם זלעפות- מראה פלאי. מראה אלוהי.

האש החזקה בגשם השוטף נראה אז כנס לא פחות מאשר סנה שלא אוכל.

בזמן שכולם מתחבאים מהגשם ומתכנסים בתוך חליפת הסערה ומקטרים, יש צוות אחד שמצית אש בגשם.

Set Fire to the Rain  הוא לא רק שיר של זמרת מעולה.

Set Fire to the Rain  הוא מסר.

הציתו אש דווקא בגשם.

הציתו אש למרות שגשם.

הציתו אש בגלל שגשם.

כשהכול גשום בחוץ וקר, נדליק את האש שלנו ונאיר ונחמם את הסביבה.

שי