ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך אמר הלל הזקן כששאלו אותו אם אפשר לספר את כל התורה על רגל אחת.
ואהבת לרעך כמוך היא כל התורה ביחסים של אדם עם אדם בזוגיות, במשפחה, בעסקים, בחיים.
אין אחד שלא יודע את זה, כמעט ואין אחד שמיישם את זה.

שאלתם את עצמכם פעם מדוע?
מדוע אנחנו נהנים יותר כאשר השגנו משהו יותר טוב מהאחר, מדוע אנחנו סובלים כאשר האחר משיג יותר טוב מאיתנו, מדוע לשום דבר אין ערך אלא אם כן " דפקנו את המערכת" והלכנו לספר לחברה?

הסברה שלי בנושא לוקחת אותנו אל המקורות שלנו. העם היהודי היה יותר מ 2000 שנה בגלות (אם סופרים את מצריים ובבל). בגולה סיגלו לעצמם היהודים מנהגים הישרדותיים. מנהגים של לשמור ולהישמר. מנהגים של רצון להוכיח שאנחנו שווים או אולי אפילו יותר טובים.
אותם מנהגים שסיגלנו לעצמנו בגולה השתרשו עמוק ב DNA של העם.
אנחנו, הצברים נושאים איתנו את אותו DMA גלותי של הישרדות, תחרות, הישמרות מפני האחר, חשד באחר, רצון להוכיח שאני יותר טוב, רצון לפגוע באחר כי הוא באופן טבעי רוצה לפגוע בי.

שאלוהים בחר בעם היהודי הוא אמר לו ככל שתיתן תקבל. מה זה גן עדן, אם לא שלוות הנפש והשלמות של להבין שכל מה שאני צריך עומד לרשותי וככל שאתן לאחר ואעשה למען האחר אקבל בחזרה עשרות מונים. אבל היהודי לא מאמין. 2,000 שנות גולה, פרעות וסבל גרמו לא להאמין שכולם מחפשים לפגוע בו, כולם מנסים לקחת ממנו. אם הוא לא יקח הוא יילקח, אם הוא לא יפגע הוא ייפגע.
ההנהגות הזו בגולה גרמה לעמים רבים לשנוא אותנו, הפכנו לעם שנוא. השנאה הזו חדרה בנו.
תמה הגולה, עלינו לארץ ישראל. אין לנו עמים אחרים לשנוא. אין עמים אחרים ששונאים אותנו (לפחות בתחומי הקו הירוק). אז עכשיו אנחנו מוציאים את השנאה אחד על השני. אנחנו חותרים אחד נגד השני, אנחנו נהנים יותר כאשר השגנו יותר מהאחר, אנחנו שואפים להשיג יותר מהאחר על חשבון האחר.
אפשר לפרט עשרות דוגמאות. אבל אולי נציג כמה בודדות:
מה עושה לך יותר עונג?
• לנסוע רגוע או לעקוף?
• להחזיק במכונית טובה או במכונית טובה יותר מהשכן?
• לנסוע בכביש פנוי או לנסוע בכביש פנוי שבצד השני פקק ארוך?
• לשלם 400$ על דיל לחו"ל, או לשלם 400$ על הדיל שכולם בטיסה שילמו 520 $?
כמה זמן צריך לעבור עד שפצעי הגלות יעברו?

אם מחשבים לפי מפתח גלות מצריים שארכה קצת יותר מ 400 שנים וממנה היה צורך לשהות של 40 שנה במדבר כדי לסלק את הצלקות. ניתן להניח כי אחרי גלות של 2,000 שנה יידרשו 200 שנים פה בישראל עד שיקום הדור שלא ידע את הגולה. יקום הדור שיאהב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו.
אולי בעידן האינטרנט והפייסבוק אפשר לקצר את זה, להקטין את זה? אולי כן ואולי לא.
מה שבטוח שאף אחד לא מבטיח לנו שנוכל להחזיק כך 200 שנה ללא היסחפות לגלות נוספת.
בואו נעשה מעשה היום, עכשיו. בואו נקצר את ה 200 שנה בחצי. אולי הדור שלנו יזכה ליהנות מעידן של אהבת לרעך כמוך. אולי נחזה בגן עדן עלי אדמות.
אולי, הלוואי.